החלטה בתיק ת"פ 8078-09

1.         לפניי "בקשה לתיקון טעות בפסק דין לפי סע' 81(א) לחוק בתי המשפט" שהגישה המדינה ביום 28/10/13. בבקשה צוין כי בפסקה 11 בגזר הדין, שניתן בעניינו של המשיב ביום 21/10/13 (להלן: " גזר הדין"), צוין בטעות כי העונש המרבי שהיה קבוע לצדה של העבירה שבה הורשע המשיב עמד על תשע שנות מאסר, בעוד שהעונש המרבי עמד על שבע שנות מאסר. ב"כ המבקשת הוסיף כי "מכל מקום, דעת המאשימה שאין בכך שינוי מהותי לעניין העונש אשר נגזר על הנאשם, אך כאמור, מבוקש לתקן את פסק הדין בעניין זה".

2.         לאחר הגשת הבקשה התבקש ב"כ המבקשת לצרף את תגובת ב"כ המשיב לבקשה.

בעקבות כך, בתאריך 4/11/13 הודיע ב"כ המבקשת, בכתב, כי "1. מתגובת ההגנה עולה כי ההגנה תסכים לשינוי הטעות בכפוף לשינוי העונש. 2. המאשימה מתנגדת לסייג זה של ההגנה וסבורה שתיקון הטעות אינו משנה את העונש".

3.         אכן, נפלה טעות בפסקה 11 רישא בגזר הדין שבה נכתב כי "העונש המרבי שהיה קבוע לצדה של העבירה, ואשר חל בתקופה הרלוונטית לתיק דנא, עמד על תשע שנות מאסר".

זאת, שכן בפועל העונש המרבי שהיה קבוע לצדה של העבירה שבה הורשע המשיב, דהיינו עבירה של הפקרה אחרי פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (כנוסחו לפני ה-9/11/11), עמד על שבע שנות מאסר, כפי שצוין בבקשה, ולא על תשע שנות מאסר.

כזכור, על המשיב הוטלו בגזר הדין ששה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי - לאחר שהורשע, על פי הודאתו, בעבירה האמורה.

הודאת המשיב ניתנה בעקבות הסדר טיעון שלפיו הוסכם כי המבקשת תעתור לששה חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, למאסר מותנה, לפסילת רישיון הנהיגה ולקנס; ואילו ב"כ המשיב יטען להתחייבות ללא הרשעה.

בגזר הדין החלטתי לקבל את עמדת המבקשת לעניין עונש המאסר בפועל, תוך שציינתי, בין היתר, בפסקה 15 לגזר הדין, כי "בהתחשב במכלול השיקולים אני סבור כי יש להטיל על הנאשם את העונש שלו עתרה התביעה, במסגרת הסדר הטיעון, שכן העונש שהתביעה עתרה לו הוא עונש מקל מאוד כשלעצמו ומצוי מתחת לרף הענישה המקובל וההולם בגין העבירה הנדונה".

אין קשר אפוא בין העונש שהושת על המשיב לבין הטעות הנזכרת לעיל לגבי העונש המרבי שנקבע לצדה של העבירה שבה הורשע המשיב.

על כן, אין לקבל את עמדת ב"כ המשיב כי יש לשנות את העונש שהוטל על המשיב כתנאי לתיקון הטעות האמורה.

4.         שאלה נפרדת היא, האם הטעות האמורה נופלת לגדר ההגדרה של טעות בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי: "לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"; או שמא מדובר בטעות שניתן לתקן רק במסגרת ערעור (ראו למשל והשוו: ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, פ"ד מז(4) 17 (1993); ע"א 3197/98 יורשי המנוחה שרה ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים, פ"ד נה(5) 385 (2001); על"ע 2388/00 ניר נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ת"א (23/1/02)).

כאמור, ב"כ המבקשת ציין בבקשה כי מדובר בבקשה לתיקון טעות בפסק דין לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, אך מעבר לכך הוא לא התייחס לשאלה האמורה לעיל.

ב"כ המשיב אף הוא כלל לא התייחס לשאלה זו.

בהעדר התייחסות של באי כוח הצדדים לשאלה האמורה ובהעדר הסכמה (בלתי מסויגת) של ב"כ המשיב לבקשה, החלטתי להימנע מלהיעתר לבקשה, במיוחד בשים לב לכך שבא כוח המשיב הודיע במעמד מתן גזר הדין כי בכוונתו להגיש ערעור על גזר הדין.

5.         המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום,  ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.